ביטול / הקטנת הרגולציה – גם בתחום המס

ביטול / הקטנת הרגולציה – גם בתחום המס

מיד לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן, כי "רגולציה עודפת הפכה עם השנים לאחד החסמים העיקריים להגברת הצמיחה במשק הישראלי ולשיפור בנושא פריון ותחרות". לעמדת שר האוצר, שיפור ברגולציה יביא תוצאות בתחום הפריון, הגברת התחרות במשק והפחתת יוקר המחייה ואף ייצר את הוודאות הנדרשת למגזר העסקי לביצוע השקעות. אותה רגולציה לא פוסחת גם על תחום המס ולמעשה הופכת את העוסקים שבאים להתקשר בעסקה, לאותם 'שוטרי רגולציה ושומרי סף'. ברור לעמדתנו, שיש להקטין את הרגולציה גם בתחום המס, כך ניתן יהיה להסיר חסמים ובכך אף להגדיל את קופת האוצר כתוצאה מגביית מס בגין הגברת פעילות.
בחרנו שתי דוגמאות: האחת – הקטנת הרגולציה לעניין ניכוי מס במקור בגין העברות כספים לחו"ל. כידוע, כבר למעלה מ-20 שנה, רשויות המס מאפשרות ל- "חברות מיוחדות" (חברות תושבות ישראל עם מחזור שנתי של למעלה מ-10 מיליון דולר) להורות לבנקים על העברת כספים לחו"ל, כך שאותן חברות אינן נדרשות לקבלת אישור מוקדם מרשויות המס. יובהר בעניין זה, כי מדובר בהסדר שהוארך מפעם לפעם עד שהפך למעשה להסדר של קבע. עם זאת, יתר החברות במשק, שהינן בעלות מחזור נמוך יותר, נדרשות בעת כל תשלום לתושב חוץ, לפנות לרשויות המס, לקבל אישור מוקדם לעניין מהות התשלום ושיעור המס הקבוע בעניינו ולהציג את אישור זה לבנקים. המדובר במספר פעולות מסורבלות ומיותרות, המביאות להתארכות בביצוע התשלום ולעיתים אף מביאות להימנעות מעסקאות מול נותני שירות מחו"ל. עמדתנו, כי כפי שנעשה מול אותן "חברות מיוחדות", יש להרחיב את אותו אישור. הקטנת הרגולציה בדרך זו, תקל באופן משמעותי על החברות במשק המתקשרות עם נותני שירות מחוץ לישראל ואף תקל באופן משמעותי גם על עובדי רשות המסים ועובדי הבנקים, שלא יידרשו לבזבז זמן כה רב בעניינים אלו.
השנייה – הקטנת דרישות הבדק של עוסקים בהתקשרות עם נותן שירות, המדובר ברשימה שאינה סגורה, ההולכת ומתארכת מפעם לפעם בפסיקה ונכנסת תחת הכותרת: 'חשבוניות פיקטיביות' / 'חשבוניות זרות'. פסקי הדין המנחים בעניין זה, הינם פסקי הדין של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ (להלן" "עניין סלע") וע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ (להלן: "עניין מ.א.ל.ר.ז"). בפסקי הדין נקבע, כי מקבל השירות, המבקש לנכות את מס התשומות נדרש להוכיח, כי לא התרשל ונקט את כל ה- "אמצעים הסבירים" לוודא, שהחשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק וכי לא יכול היה לזהות שמוציא החשבונית לא זכאי להוציאה. בין רשימת הדרישות לבחינת אותם "אמצעים סבירים", כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין סלע ועניין מ.א.ל.ר.ז, נדרש מקבל השירות לבחון: תקינות החשבונית, בירור אצל הרשויות המוסמכות אודות החברות שעמן בחר להתקשר, דרישת מסמכים רלוונטיים, כגון ייפוי כוח, אשר יכלו לקשר בין האדם שמולו פעלו לבין החברה שאותה התיימר לייצג. בפסקי הדין האחרונים שהתנהלו בבתי המשפט המחוזיים, ניתנה אף התייחסות לכך שמקבל השירות לא ביקר במשרדי נותן השירות, בטרם בחר להתקשר עמו בהסכם השירות. יוצא אפוא, כי במקרים רבים שבהם אין כל מחלקות, כי העבודה בוצעה והמע"מ שולם על ידי מקבל השירות כדין, אולם, רשויות המס אינן מתירות את החשבוניות בניכוי מס תשומות ומסווגות אותה כחשבונית פיקטיבית או כחשבונית זרה (כלומר, מכירים בכך שהעבודה בוצעה, אולם, לא מול האדם שהוציא את החשבונית ועל כן, אין להתירה בניכוי). עתה נדרש הנישום לשכנע, כי עמד בכל אותה רשימה אינסופית. לעיתים אף נדרש לנהל את ההליך האזרחי במקביל להליך הפלילי, שם עולה חשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות, שלא כדין. אנו סבורים, כי כחלק מהסרת החסמים במשק והמשך תפקודו התקין, יש להקטין את הרגולציה בעניין זה, ודאי שאין להמשיך ולהתנהל במצב הנוכחי, בו אותם עסקים, הופכים לשומרי סף וחוששים לקבל שירותים, שמא לא יוכלו להתיר בניכוי את החשבוניות שקיבלו. הקטנת הרגולציה בתחומים אלו, תעודד יצירת התקשרויות עסקיות ואף תביא להגדלת קופת אוצר המדינה, מגביית המס בגין עסקאות רבות שיתווספו לשוק. ולעניין החשש מאותן חברות קש, תתכבד רשות המסים ותציע פתרון שאיננו מייצר רגולציה כה חריפה, דווקא אצל ציבור העוסקים. אומנם הדיווח המקוון לא פתר הבעיה, אך יש פתרונות רבים אחרים שכולם באחריות המדינה, שתיטיב לאמץ אותם ולשחרר רגולציה בתחום המס.

כל האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו בלבד.

שתפו: