המספרים שמספרים את הסיפור

במהלך השנה נפתחו כ-37.5 אלף עסקים חדשים, אך מנגד נסגרו כ-61 אלף, מה שמוביל לקיטון נטו של23.4 אלף עסקים במשק.לשם השוואה, בשנת 2024 עמד הקיטון נטו על כ-22 אלף עסקים בלבד. הנתונים הללו משקפים מגמה של היחלשות מתמשכת, בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים, שנפגעו מירידה בביקושים וחוסר יציבות תזרימית.

מדד הסיכון העסקי שומר על רמת סיכון גבוהה משמעותית

מדד הסיכון העסקי של  CofaceBDi, המשקלל פרמטרים כמו הכנסות, מוסר תשלומים, מבנה הון ומגמות רווחיות, עלה לרמה של 6.5 – כמעט הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות.
המשמעות ברורה: סביבת הפעילות העסקית הפכה מאתגרת יותר, והסיכוי לחדלות פירעון עלה.

איפה נסגרו הכי הרבה עסקים?

המשבר אינו נחלתו של אזור אחד בלבד. ההתפלגות הגיאוגרפית מצביעה על פגיעה רחבה:

מרכז והשרון: 37% מהסגירות
צפון: 35%
דרום: 16%
ירושלים והסביבה: 12%

הנתונים הללו ממחישים כי גם הפריפריה הצפונית חוותה פגיעה משמעותית, ולא רק אזור המרכז.

מי נפגע יותר – ומה אפשר ללמוד?

מרבית הסגירות היו של עסקים קטנים ובינוניים, שנאלצו להתמודד עם ירידה חדה בביקושים, עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות מתמשכת. עם זאת, לצד הקושי בלטה יכולת ההסתגלות של חברות רבות: אימוץ מודלים גמישים, התייעלות דיגיטלית ושימור ליבת הפעילות. כל אלו אפשרו לחלק מהעסקים לשרוד את התקופה הקשה.

מבט קדימה: ניצני אופטימיות לקראת 2026

לדברי רועי מינקוב, מנכ"ל  CofaceBDi:
"שנת 2025 מסתיימת עם עדות כואבת למחיר הכלכלי של הלחימה, אך יש גם נקודות אור. חזרתם של כוחות המילואים לשוק העבודה וייצוב המצב הביטחוני מזריקים אופטימיות זהירה. בהנחה שלא תהיה הרעה במצב הביטחוני, הציפייה היא לשנת שיקום והתנעה, עם השקעות בתשתיות ומנועי צמיחה."

עם זאת, שנת 2026 צפויה להיות גם שנת בחירות – עובדה שמוסיפה רובד של אי-ודאות פוליטית וכלכלית, העלולה להשפיע על מדיניות תקציבית.