בשיאו של המשבר, נשמעה הממשלה לזעקתם של העסקים, שאלפים מהם עודם מתמודדים עם נזקי המשבר הכלכלי שיצר הנגיף, ויצאה בתוכנית מענקים לציבור העוסקים. במסגרת החוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת-השעה), תש"ף-2020, נקבעה שורת מענקים והקלות, בראשם מנגנון מתן פיצוי בגין ההוצאות הקבועות שהעסק המשיך להוציא במהלך המשבר. בימים אלה אף פתחה רשות המיסים את האפשרות להגשת תביעות לחודשים מאי-יוני 2021.

אך לצד הקריאה לעסקים הרבים שעדיין נאבקים על הישרדותם לממש את זכויותיהם לקבלת מענקים שנועדו לסייע להם בהתאוששות, משגרת רשות המיסים לעשרות בעלי עסקים הודעות בדבר החלטתה לגבי אי זכאותם למענקים ביחס לבקשות שהוגשו בגין תקופות קודמות, לרוב בנימוקים לקוניים – קצרים וחותכים. בהתאם אף פנתה הרשות לעוסקים בדרישה להשבת מקדמות שכבר שולמו להם על חשבון המענקים.

כיצד נקבעת אי-זכאותו של עוסק למענק?

תכלית הוראת-השעה הייתה ליצור מנגנון ברור מהיר ויעיל, שיאפשר את קבלת הסיוע לעסקים על-בסיס נתונים מסוימים, באמצעות נוסחה מתמטית קצרה. אלא שבצוק-העיתים ובמטרה לספק את הסיוע במהירות, נעשתה הוראת-השעה כמעין בליץ, שלגבי הוראותיו וההגדרות הכלולות בו לשימוש בנוסחה (כגון: "הוצאות שכר נחסכות", "תשומות שוטפות לשנת 2019", "מחזור עסקאות" ועוד)- נותרות שאלות רבות פתוחות וכפופות לפרשנות. במקביל, מעניקה הוראת-השעה שיקול דעת נרחב מאוד לפקידי המס, לקבוע האם הפגיעה בעסק נבעה כתוצאה מאירועים שהיו קשורים בווירוס, או מסיבות שאינן קשורות למשבר עצמו. עובדות אלה הובילו לכך, שבקשות רבות שהוגשו לרשויות המס לקבלת מענקים נדחו או צומצמו משמעותית על-ידי פקידי המס, במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי העצום שנוצר בפעילות הממשלה בעקבות המשבר.

התוצאה מבחינת העוסק עשויה להיות דרמטית, כשבמקרים רבים שלילת מענק לתקופת זכאות אחת, עשוי להוביל לשלילת מענקים, אחרים או זהים לתקופות אחרות, בסכומים העשויים להצטבר למאות אלפי ואף למיליוני שקלים.

האם דחיית בקשה למענק ודרישת השבת מקדמה מצד רשויות המס מהוות סוף פסוק, והאם קיימת חובה לציית לדרישה זו כהווייתה?

התשובה לכך שלילית. מכוח הוראת-השעה, נתונה לכל עוסק שקיבל מכתב דחייה הזכות להגיש (בתוך 45 יום) השגה על נימוקי פקיד המס בדחיית בקשתו, בצירוף כלל הפרטים והטענות בדבר עמידתו בתנאי הזכאות. לנוכח הפרצות הפרשניות הרבות הקיימות בהוראות הנוגעות לקביעת הזכאות למענק ולגובהו, עשויה, במקרים רבים, פנייה המלווה בטיעונים משפטיים רלוונטיים, שייסתרו את קביעותיו הלקוניות של פקיד המס, להפוך את החלטת הדחייה על-פיה.

בחלוף שלושה חודשים, רשאי העוסק לערור לפני ועדת ערר מיוחדת אשר הוקמה לטיפול במענקי הקורונה, הזוכה לשורת מאפיינים ייחודיים ביחס להליכים הרגילים המנוהלים מול רשויות המס: אף שמדובר בטריבונל משפטי לכל דבר ועניין, הגשת הערר אינו כרוך בתשלום אגרה; סמכויות הוועדה נרחבות, וסדרי הדין שנקבעו לגביה הינם מקלים יחסית; ועיקר החידוש: עבודתה של הוועדה מבוצעת כולה בממשק מתקדם שכל כולו באמצעים מקוונים בלבד, לרוב אף ללא דיון פרונטאלי. בנוסף, לפי הניסיון הנצבר עד-כה, צפויה פסיקתה של הוועדה להתקבל בתוך שבועות ספורים.

בעת האחרונה מנהלת הוועדה אתר שבו מפורסמות ההחלטות שהתקבלו על-ידה באופן סדור, המקל על שיתוף הידע ויישומו במקרים נוספים. עיון בהחלטות אלה מעלה, כי הועדה נכונה לדון בשאלות משפטיות פרשניות שעולות מהגדרות הוראת-השעה ומהנוסחה הכלולה בה, באופן שיקל על מתן המענקים. ואכן, בשבועות החולפים התקבלה שורה רחבה של החלטות, כשחלק ניכר מהעררים שהוגשו – התקבל או יושב בהסכם. עוררים שנשללה בקשתם לקבלת מענקים על-ידי רשויות המס, קיבלו לבסוף את מבוקשתם בעקבות החלטת ועדת הערר, בין באופן מלא או חלקי.

למרות כל זאת, הנתונים הזמינים כיום מלמדים, כי חלק ניכר מציבור העוסקים כלל אינו מודע לזכויותיו בהקשר זה, כאשר רבים מקבלים את החלטת רשויות-המס מבלי לפנות לשימוש בהליכים אלה כלל, ואחרים פונים להליכים אלה מבלי להצטייד בטיעונים המשפטיים שהיו עשויים לבטל מיסודם את נימוקי הדחייה, וחלקם אף נדחים על-הסף מנימוקים טכניים, מבלי שהערר נדון לגופו.

קיימת חשיבות גדולה לכך שבעלי עסקים שבקשתם לפיצוי בעקבות משבר הקורונה נדחתה, יהיו מודעים לכלים העומדים לרשותם ויפעלו ללא דיחוי למיצוי זכויותיהם, בהגשת השגה ובמקרה הצורך גם הגשת ערר, תוך "התחסנות" משפטית נחוצה ומתאימה נגד נימוקי הדחייה, שכן על כף המאזניים מונחים סכומי כסף משמעותיים, שיש בהם כדי לסייע לעוסק דווקא ועל אחת כמה וכמה בתקופה מאתגרת זו.