מכרזים בצל הקורונה – מנוע צמיחה של המשק, מיתר – עורכי דין

מכרזים בצל הקורונה – מנוע צמיחה של המשק, מיתר – עורכי דין

גופים אשר נוהגים לבצע התקשרויות באמצעות הליכים מכרזיים, צריכים וחייבים להמשיך בקידום הליכים מכרזיים – קיימים וחדשים – הן כחלק מהתכנון שלהם לטווח הבינוני והארוך שלהם, והן להמרצת המשק.
במאמר זה נמליץ על דרכי פעולה לקיום הליכים מכרזיים בצל המציאות המיוחדת שמכתיבה לנו מגיפת הקורונה, והתקנות המיוחדות שהותקנו לאחרונה.
תקנות שעת חרום שהותקנו בימים אלה עקב מגיפת הקורונה, קבעו בין היתר, פטורים המאפשרים, ולעיתים אף מעודדים, פעילות עסקית בטווח רחב של נושאים דוגמת שירותים חיוניים, עבודות בענף הבינוי, שירותים בנקאיים ועוד. בהקשר זה יצוין כי גופים שונים במשק חותרים אף הם לפתרונות על מנת להניע את המשק (כך למשל הוראת השעה שפרסם משרד הבינוי והשיכון וקובעת הקלות לקבלנים המבצעים עבודות פיתוח).
נוסח התקנות גמיש, ומאפשר בעניינים שונים פירוש המכניס פעילות עסקית תחת הפטור מההגבלות, אף אם לכאורה מדובר בעוסק שאינו מוגדר לכאורה כמי שעיסוקו באחד מן התחומים המצוינים בתקנות.
איך בכל זאת ניתן לקיים מכרזים במציאות שנכפתה עלינו ?
עורכי מכרזים רבים מתלבטים בימים אלה האם להשבית את פעילות המכרזים –הליכים קיימים ו/או חדשים – ואנו סבורים כי יש לנהוג להפך ולעודד המשך של הליכים מכרזיים, ואף לראות במציאות זו כהזדמנות להתוות את עתידן העסקי, ובכך לתרום תרומה משמעותית למשק.
המשק עובד בימים אלה במתכונת מצומצמת, ולעיתים קבלה של אישורים מתמהמהת ומציעים אוחזים במסמכים פגי תוקף שטרם חודשו. במכרזים שונים מוכתבים תנאי סף שדורשים קיומו של אישור מסוים. במציאות שנוצרה עלולים מציעים לעמוד בפני סיטואציה שבה העדר האישור המעודכן עלול להביא לפסילתם.
הפתרון למצב נעוץ במענה לשאלה האם מדובר על מסמך דקלרטיבי (שמטרתו להצהיר על מצב קיים) לגביהם ניתן לקבל החלטה בוועדת המכרזים בדבר הסתפקות בשלב זה בהצהרה בליווי המסמך שפג תוקפו, ולהכפיף את הזכייה בהמצאת אישור עדכני, או במסמך קונסטיטוטיבי (מסמך המייצר מציאות) שלא ניתן לקבוע עמידה של מציע בתנאי סף ללא צירופו.
עורכי מכרז נוהגים לצרף למכרז נספחים המחייבים אימות על ידי עו"ד אך בימים אלה עלולים מציעים למצוא עצמם מתקשים לאמת את חתימתם בפני עו"ד. לטעמנו, רשאית הועדה למחול על פגם מסוג זה, תוך התניה לפיה הזוכה יחויב להגיש תצהירים מאומתים, בטרם חתימת החוזה.
וועדת המכרזים עלולה להימצא במצב שבו לא יתאפשר כינוסה. ככלל, אין כל מניעה, גם בימים כתיקונם לקיים ישיבה באמצעים דיגיטליים, והכל בלבד שכל חברי הוועדה יקבלו את מלוא המידע הדרוש להם לצורך קבלת החלטתם. ואם כך בימים כתיקונם – ודאי שכך הוא לגבי המצב הייחודי בו אנו מצויים.
כך גם באשר לקיומו של סיור/מפגש קבלנים שעלול ליצור התקהלות בניגוד לדין, ולכן נמליץ על החלופות הבאות: (1) ביטולו (2) עריכתו כמפגש דיגיטאלי (3) להטיל על המציעים חובת ביקור בשטח (אם ניתן). (4) לדרוש מהמציעים להירשם מראש לסיור ולתאם מול כל מציע בנפרד מפגש באתר (אם ניתן).
במכרז בו נקבע הגשת מסמכי המכרז תיעשה באופן מקוון – אין כל מניעה להמשיך באופן זה. במכרזים שבהם נקבעה הגשה במסירה אישית נמליץ לשנות את אופן ההגשה להגשה לתיבת מכרזים אלקטרונית, או לחילופין לעדכן את מועד ההגשה כך שיחול ביום ספציפי בטווח שעות קצוב.
באשר למכרזים שבהם קיימת חובת צירוף ערבות בעותק מקור נציע כי להצעה יצורף העתק של הערבות, וכי יתאפשר למציעים להגישה באופן ידני או באמצעות דואר בטווח ימים ממועד הגשת ההצעה שאם לא כן תפקע הצעת המציע.
אחרי שעמדנו בכל האתגרים, והגיעה העת להכריז על המציע הזוכה עולה השאלה המהותית-קיומית האם הזוכה יוכל לעמוד בחיוביו. אנו ממליצים כי החלטת הוועדה תוכפף לקיום שימוע למועמד לזכייה וקבלת התחייבות לפיה הוא ערוך ומוכן לביצוע העבודות. בנוסף, כדאי לשקול הכרזה על "כשיר שני" במקרה בו יודיע המציע בעל ההצעה המטיבה כי אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו.
אם החתימה על ההסכם/תחילת העבודות במותנית המצאת מסמכים שונים שהמצאתם עלולה להיות בעייתית בימים אלה, נציע כי לגבי ערבות ביצוע – מדובר על סיכון מסחרי שהחברה צריכה לשקול. אולם לגבי הביטוחים, הרי שמדובר על חשיפה גבוהה ומסוכנת, ונמליץ שלא להתחיל בביצוע העבודות ללא קבלתם.

האתגרים רבים אבל הכלים לעיל יאפשרו להתגבר עליהם ולהמשיך בקיומם של הליכים מכרזיים, שכן בסופו של יום מבנים צריכים להמשיך ולהיבנות, תשתיות חייבות להמשיך ולהשתדרג, שירותים חיוניים צריכים להינתן, והמשק חייב את מנוע הצמיחה שלו – המכרזים.


מיתר – עורכי דין