אמונה רווחת היא שענף הבנייה בבסיסו הוא מיושן ואיננו מאופיין בחדשנות בדומה לענפים אחרים. לכאורה נדמה שכאשר רוצים לבנות בניין, כל מה שנדרש הוא חומרי מליטה שיחזיקו לבנה על לבנה. אולם ההפך הוא הנכון. לאורך ההיסטוריה, ואפילו בהיסטוריה הקצרה יחסית של מדינת ישראל, ניתן להבחין בשינויים רבים שחלו בשיטות הבנייה, המביאים בחשבון גם התאמות לצרכי הזמן והתקציב המשתנים. כידוע, פרוייקטי בניה ותשתיות טומנים בחובם לא מעט מכשולים וחסמים, ביניהם חסמים בירוקרטיים, תכנוניים, מבניים ועוד. כל אחד מהם עלול להשפיע באופן משמעותי על מחיר הפרויקט, זמן הבנייה וכו'. אלא שעם התפתחות הטכנולוגיה והביקוש העולמי ההולך וגובר לנכסי נדל"ן (מגורים, תעסוקה ומסחר) הולכות ומתפתחות שיטות בנייה נוספות שמחליפות את שיטות הבנייה הקונבנציונליות והקלאסיות וחוסכות זמן וכסף רב.
לדוגמה, בשנים האחרונות, ועם התעצמות הקושי בגיוס כוח אדם איכותי לעבודה בעבודות "רטובות", אנו עדים לתהליכים של "תיעוש" הבניה, כמו הבנייה הטרומית. שיטות בנייה מודרניות וחסכוניות אלה, מאפשרות לייצר את כל האלמנטים של המבנה במקביל, בזמן שבאתר הבנייה עוד מבוצעות עבודות העפר והביסוס. ביצוע הליכים אלו במקביל, מייעל את הבניה וטומן בחובו מספר יתרונות.
תחילה, הדבר משפיע באופן ניכר על דיוק, איכות ומהירות הבניה. הדבר נובע מכך שיותר ויותר אלמנטים בבניין הופכים להיות מתוכננים כאלמנטים טרומיים המיוצרים במפעלים, במקביל לשלב היסודות והשלד. באופן זה למתכננים קיים יותר מרחב לתכנן אלמנטים נועזים בבנייני המשרדים והמגורים שלהם, כאלה שעד להתפתחות הטכנולוגיה הזאת היו נראים בלתי אפשריים מבחינה הנדסית. דוגמא טובה לכך הם האלמנטים הדרוכים אשר יכולים לאפשר ביצוע של מפתחים גדולים, אלמנטים עם חיפויי אבן בעלי דרישות מיוחדות, אלמנטים מבטון אדריכלי ועוד.
יתרון נוסף הוא כמובן שליטה וקיצור לוחות הזמנים של הפרויקט. באמצעות בנייה בשיטה הטרומית, בייחוד בבנייה בה עיקר הזמן מושקע בשלד המבנה, ניתן לקצר את הזמנים, לעיתים אף במחצית מהזמן, ולצמצם את העלויות בצורה דרמטית. זאת באמצעות הפיכת כל מרכיבי מבנה המגורים, המשרדים, פרויקט התשתיות, גשרים או מנהרות, לאלמנטים מתועשים.
יתרון שלישי, השיטה מאפשרת בקרת איכות במהלך תהליך הייצור עצמו. הבנייה הטרומית מאפשרת להיעזר בעובדים מקצועיים לצורך פיקוח וניטור איכות הביצוע והעבודה במהלך הייצור, וזאת על פי התקנים המחמירים ביותר. פיקוח ובקרה אלו מבטיחים שיפור ניכר בעקומת הלמידה המקצועית ובאיכות התוצרת. כאשר מייצרים אלמנטים תחת בקרת איכות במפעל, מבטיחים מוצר איכותי יותר, הן בחומרי הגלם שעוברים גם הם בקרה ומיון והן באיכות ביצוע שאין שנייה לה, ביחס לפרטי החיבור הדרושים בין האלמנט הקונסטרוקטיבי לבין חומרי החיפוי כמו אבן טבעית או מתועשת.
יתרון רביעי ואולי החשוב ביותר הוא שהבנייה הטרומית היא בנייה ירוקה וידידותית יותר לסביבה. בניה בשיטה זו מאפשרת צמצום בנפח העבודות הרטובות באתרי הבניה, שליטה מלאה בפסולת הבניין (במיוחד בהליך הפרדת הפסולת, שנעשה במפעל עצמו) ובפינויה לאתרי מחזור מאושרים. אלה ועוד הופכים את השיטה לשיטה ירוקה וידידותית יותר לסביבה שמפחיתה את היקף הזיהום שנגרם כתוצאה ישירה מתהליך הבנייה. כל זאת מבלי שהזכרנו כמובן שכשתהליכי היציקה וייצור האלמנטים של הבניין נעשים במפעל, פוחתת משמעותית כמות התנועה של משאיות הבטון, הברזל וחומרי הגלם שמסתובבים בכבישים באזורים אורבניים ובמרכזי העיר, דבר החוסך בהוצאות הכלכליות ובעיקר הסביבתיות של ניוד המשאיות וחומרי הגלם.
לבסוף, יש להביא בחשבון גם את יתרונות השיטה בחזיתות הבטון האדריכלי – בשנים האחרונות, עולה הביקוש לביצוע עבודות גמר הבניינים באמצעות בטון חשוף באיכות גבוהה, כאמירה עיצובית מודרנית. השיטה הטרומית מהווה, גם בתחום זה, יתרון משמעותי בהשוואה לשאר השיטות הקונבנציונליות. זאת בזכות הקלות היחסית של ייצור בטון אדריכלי ואלמנטים טרומיים באיכות המתבקשת במפעל, לעומת הקושי ביציקתו באתר הבנייה.
לסיכום, ענף הבנייה אינו "קופא על השמרים". כמו ענפים אחרים, גם בענף הבניה המסורתי לכאורה, אנו רואים כלים טכנולוגיים שהולכים ומחליפים את שיטות הבנייה שהיו מקובלת בעבר ותורמים רבות לייעול הליכי הבניה מבחינת איכות, לוחות זמנים ושמירה על הסביבה.
אין לי ספק כי השימוש בשיטות הבנייה החדשניות הללו, ואחרות שיגיעו בעתיד, רק ילכו ויתעצמו, מה שלא רק יקדם את ענף הבניה והתשתיות, אלא גם ישפיע לטובה על המשק כולו.
הכותב הוא יוסף רוק, מנכ"ל חברת סיבוס רימון (מקבוצת דניה) שפועלת כבר למעלה מ-60 שנה בתחום השיטה הטרומית. דניה סיבוס

קרדיט צילום – רמי חכם