אחת הדרכים המוצעות במסגרת הטיוטה וכדי לצמצם עיוותי מיסוי בשוק הדיור, הוצע לקבוע במסגרת 'השכרת דירת מגורים', כי אם בעלים של דירת מגורים יחידה, משכיר את דירתו היחידה בישראל או באזור ושוכר דירת מגורים אחרת, לצרכי חישוב הכנסתו מהשכרת דירתו היחידה, יהיה רשאי להפחית מההכנסה האמורה, את דמי השכירות ששילם בעבור שכירת דירת המגורים האחרת.
אולם, גם הפעם נראה שהסוכרייה שמעניקה רשות המסים מלווה במגבלות מיותרות. בהצעה נקבע במפורש, כי דמי השכירות ששילם בעל דירת המגורים היחידה, שניתנים להפחתה מהכנסתו מהשכרת דירה, לא יעלו על 7.5 אלף ₪ או על דמי השכירות ששילם, לפי הנמוך. עוד צוין בדברי ההסבר, כי לצורך מניעת תכנוני מס ובדומה למקרים אחרים, מוצע לקבוע, כי אם היחיד קיבל את הכנסת השכירות מקרובו, לא תחול ההטבה ויראו כהכנסת יחיד, גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוג המתגורר עמו או של ילדו עד גיל 18 (לרבות ידוע בציבור). נראה שגם הפעם מדובר במעט מידי וכמובן שהטבה קטנה זו, לא תפתח את מנגנון הנעילה ותשחרר נכסים לשוק החופשי וברור, כי לא תסייע ולו במעט למצוקת הדיור.

בנוסף לאמור, בדברי ההסבר להצעה מוצג, לכאורה, כי מדובר בהטבה שנועדה להקל על בעלים שיש לו דירה יחידה, אותה הוא משכיר ובמקומה שוכר דירת מגורים חלופית, כך שיתאפשר לו לנכות 'הוצאות פרטיות' שאינן מותרות בניכוי לפי עקרונות מס הכנסה הרגילים. האמנם? נזכיר לעומדים מאחרי טיוטת הצעת החוק, כי הוראת סעיף 17(12) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובעת במפורש, כי "דמי שכירות ששילם יחיד בעד דירה ששכר בישראל ושאליה עבר לגור לרגל עבודתו או עיסוקו, במשך חמש שנים מיום שעבר לגור בדירה האמורה; דמי שכירות אלה יותרו לניכוי מדמי השכירות שהוא מקבל בשל השכרת דירת הקבע שלו באותה תקופה". נראה אם כן, כי הפקודה כבר מאפשרת ניכוי הוצאות פרטיות של מי שהינו משלם יחיד, שעבר זמנית לרגל עבודתו ונאלץ להשכיר את דירתו ולשכור דירה חלופית. יתרה מכך, סעיף 17(12) לפקודה, בשונה מהצעת החוק הנוכחית, לא מגביל את תחולת הסעיף רק לגבי כל אותם בעלים של דירה יחידה, ההיפך, לשון הסעיף שותקת בעניין זה וגם לא מגבילה את גובה שכר הדירה (ודאי שלא לפי הנמוך, כפי שמוצע בהצעת החוק). כפי שניתן לראות, בשנים האחרונות חלה מגמה של הקשחת עמדות מצד רשויות המס, שבאה לידי ביטוי בכל חקיקה.

הגבלה נוספת שמופיעה בהצעת החוק, היא שהצעת החוק תחול רק לגבי מי שיש לו דירה יחידה. מדוע? המטרה שלשמה נועד החוק, הינה לשחרר נכסים לשוק החופשי ולא לבלום את היצע הדירות באמצעות הגבלת חקיקה ויצירת חסמי מס. אנו סבורים, כי תפקידה של הממשלה בעת הנוכחית, הוא לשחרר חסמי מס ואם כבר מוגשת הצעת חוק, שבאה 'להקל על יוקר המחייה', זהו המקום ליצירת מנגנון שחלוף שיביא להקלה לכל אותם משכירי דירות ששוכרים דירה חלופית במקום (ללא מגבלות). נראה, כי לצורך הנעת המשק והסרת חסמים, נדרש לאפשר עידוד השכרה מחד ושכירות מאידך. הרציונל לכך, יאפשר ניידות בשוק העבודה ויעילות בשימוש בדירות. כך לצורך הדוגמא, זוג צעיר + 2 ילדים, שבבעלותו דירה בת 3 חדרים, כעת אותה דירה כבר "קטנה" עבורם וברצונם להשכיר את דירתם ולשכור דירה חלופית, מבלי שהטלת המס תהווה שיקול בהחלטתם אם לצאת מהדירה או לא (ודאי שלא הגבלת גובה דמי השכירות). כך צריך להיות גם כלפי מי שאין זו דירתם היחידה, כדי לאפשר למשק להניע את עצמו ולשחרר היצע רב של דירות לשוק השכירות.
לעמדתנו, אסור ששיקולי המס הם שיעמדו מאחרי החלטת בעלי הדירות, בוודאי לא כשמדובר באותם בעלי דירות יחידות. אלה אותם זוגות צעירים שרכשו דירה וייאלצו "להינעל" בדירתם, רק משיקולי מס.

כל האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו בלבד.