מבט כללי

בדומה למערכות הבחירות הקודמות, גם במערכת הנוכחית, לקראת הבחירות
שיתקיימו בנובמבר 2022 , ההתייחסות למערכת המשפט מהווה גורם עיקרי
במצעי המפלגות. אחד משיאי המחלוקת התבטא בעימות בין מספר חברי כנסת
מהליכוד ליועצת המשפטית בעניין מינוי הרמטכ״ל בתקופת הבחירות, כולל איום
על פיטורי היועצת גב׳ גלי בהרב מיארה לאחר הבחירות, אם כי ראש האופוזיציה
מר בנימין נתניהו הסתייג במהירות מהאמירות הללו.
נושא של מינויים בתקופת בחירות מעורר באופן מסורתי מתח בין המערכת הפוליטית
למערכת המשפטית. רצונו של שר הביטחון מר בני גנץ למנות רמטכ״ל לאחר
פיזור הכנסת גרם תחילה להתנגדות מצד היועצת המשפטית לממשלה )בדומה
לעמדות דומות של היועץ הקודם מר אביחי מנדלבליט(, אך בעקבות התעקשותו
של מר גנץ וחוות דעת שהביא מפרקליטת הצבאית התירה היועצת המשפטית
למנות רמטכ״ל גם בתקופת הבחירות בשל הנימוק כי מדובר בצורך בטחוני דחוף.
משפט נתניהו ממשיך לעורר סערות ומחלוקות בנוגע לאמינות עדי המדינה וצורת
גיוסם, וכן לגבי טיב הראיות שמציגה התביעה. ההבדלים בין הניתוחים וההערכות
אף בקרב גורמים משפטיים המקצועיים הינם לעתים קיצוניים, מה מקשה מאד
לקבל תמונה ברורה על המצב המשפטי, והעיסוק בנושא מגביר את הקיטוב
ביחס למערכת המשפטית.
במהלך השנה נמשך משפט זדורוב ומהלך המשפט התאפיין בעימותים בין ראש
הרכב השופטים מר אשר קולה לבין הפרקליטות. העניין במשפט עומד להגיע
לשיא לקראת הגשת הסיכומים ומתן פסק הדין. אין ספק שתוצאות המשפט
הזה ישפיעו בצורה ניכרת על המעמד הציבורי של הפרקליטות ומערכת התביעה
בארץ, שגם כך נמצא בירידה מתמשכת.
בחודש יולי 2022 בג״ץ החליט לבטל את מתווה שרת הפנים הגברת איילת שקד
להגבלת כמות הפליטים האוקראינים, וקבע כי הם יוכלו להגיע ארצה לתקופה
של שלושה חודשים מבלי למלא טופס מקוון, ללא ההגבלה של 5,000 הפליטים
שנקבעה. בהחלטתם קבעו השופטים שאין חשש להצפת המדינה בפליטים,
כאשר מנגד, שרת הפנים טענה שמדובר ב״אקטיביזם חריג״.
בחודש יולי 2022 התראיין משה סעדה, בכיר לשעבר במח״ש, בו דיבר לטענתו על
שורת מקרים של טיוח חקירות ושחיתויות של משטרת ישראל והפרקליטות. בין
הפרשות שציין נכללות תרגיל החקירה של עד המדינה ניר חפץ, אישור הפריצה
לטלפון של הכתבת הדס שטייף בפרשת “מין תורת מינוי״, מותו של נער הגבעות
אהוביה סנדק בתום מרדף משטרתי, טיוח התלונות נגד מפקד להב 433 , שיבוש
החקירה בנוגע לדריסת השוטר באום חיראן ועוד. טענותיו יכולות להוות מוקד
נוסף לדיון ציבורי בנוגע לתפקוד הפרקליטות והמשטרה.
מבחני לשכה והתמחות )נתוני לשכת עו״ד(
לאחר שבשנת 2019 חל גידול משמעותי בשיעורי המעבר בבחינות הלשכה על
רקע הורדת ציון המעבר, בשנת 2020 שיעור הנכשלים חזר להיות גבוה ועמד על
כ 45%- בשתי הבחינות המרכזיות. בשנת 2021 שיעור הנכשלים היה גבוה עוד
יותר ועמד על כ 54%- בשני המועדים המרכזיים, כאשר במועד דצמבר 2021
הגיע ל 60%- נכשלים.
מספר עורכי הדין בישראל בשנת 2021 עמד על כ- 75.6 אלף עורכי דין, גידול של
2.7% בהשוואה לשנת 2020 .

 

פתיחת תיקים במשטרה

בשנת 2021 נפתחו 305,003 תיקים פליליים במשטרה, עלייה משמעותית של
כ 17%- ביחס לשנת 2020 , זאת על רקע הסרת הגבלות הקורונה בשנה החולפת,
והתמקדות המשטרה באכיפת תקנות הקורונה בשנת 2020 . בין התיקים שנפתחו,
128,146 היו בגין עברות כלפי הסדר הציבורי, גידול של כ 15%- ביחס לשנה
הקודמת. 118,209 תיקים נפתחו בגין עברות רכוש, גידול של כ 19%- בהשוואה
ל 2020- . 14,426 תיקים שנפתחו היו בגין עברות נגד ביטחון המדינה, גידול של
כ 53%- ביחס לכמות התיקים שנפתחו בקטגוריה זו בשנת 2020 . בנוסף, נפתחו
59,664 תיקים בגין עבירות כלפי חיי אדם, גידול של כ 26%- ביחס ל 2020- . כמו
כן, בשנת 2021 נפתחו 15,558 תיקים בגין עברות מרמה, גידול של כ 10%- ביחס
לשנה הקודמת. בשנה החולפת חל גידול של כ 6%- בתיקים שנפתחו בגין עברות
כלפי המוסר, ומספר התיקים שנפתחו עמד על 26,070 . 7,051 תיקים נפתחו
בשל עברות מין בשנת 2021 , גידול של כ 29%- ביחס לאשתקד. בשנת 2021
נרשמה עלייה של כ 78%- במספר התיקים בגין עברות כלכליות, והוא הסתכם
ב 1,738- תיקים. בשנה זו נרשם גידול של כ 30%- בכמות התיקים שנפתחו
בשל עברות כלפי חיי אדם ביחס לשנת 2020 וסה״כ נפתחו 1,123 תיקים. בגין
עברות רישוי נפתחו בשנת 2021 1,762 תיקים, גידול של כ 18%- ביחס ל 2020- .

 

 

 

מבחני לשכה והתמחות (נתוני לשכת עו״ד)

לאחר שבשנת 2019 חל גידול משמעותי בשיעורי המעבר בבחינות הלשכה על
רקע הורדת ציון המעבר, בשנת 2020 שיעור הנכשלים חזר להיות גבוה ועמד על
כ 45%- בשתי הבחינות המרכזיות. בשנת 2021 שיעור הנכשלים היה גבוה עוד
יותר ועמד על כ 54%- בשני המועדים המרכזיים, כאשר במועד דצמבר 2021
הגיע ל 60%- נכשלים.
מספר עורכי הדין בישראל בשנת 2021 עמד על כ- 75.6 אלף עורכי דין, גידול של
2.7% בהשוואה לשנת 2020 .

 

מיזוגים ורכישות
מגמת המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין, התרחבות משרדי הענק על חשבון
המשרדים הבינוניים והקטנים, ומעבר של שותפים בולטים ממשרד למשרד,
נמשכה גם בשנה החולפת, על רקע התחרות הגוברת בענף. בחודש יולי 2022
הושלם המיזוג בין שני המשרדים הוותיקים אפרים אברמזון וש. פרידמן. שם המשרד
הממוזג הינו ש. פרידמן, אברמזון ושות׳. הנהלת הפירמה הממוזגת כוללת את
עורכי הדין הדר טל ואמיר כהן-דור ממשרד ש. פרידמן, ואת עורכי הדין אפרים
אברמזון ואברהם אברמן ממשרד אפרים אברמזון.
בחודש יוני 2022 משרד מיתר מיזג את פעילות הפטנטים והקניין הרוחני של משרד
שטייף עברון. בחודש אפריל 2022 גל רוזנט המתמחה בתחום הגבלים עסקיים
הצטרף למשרד ברנע ג’פה לנדה וסגר את המשרד שלו. באותו החודש משרד
מ. פירון מיזג את משרד כהן דמבינסקי ושות’ המתמחה בתחום המעמד האישי.
בחודש מרץ 2022 נחתם המיזוג הגדול של השנה, כאשר משרדי עורכי הדין יגאל
ארנון ותדמור לוי הודיעו שמתמזגים. המשרד הממוזג מונה כ 350- עורכי דין, מהם
כ 140- שותפים ו 70- מתמחים, והוא נקרא “יגאל ארנון – תדמור לוי״. משרד
יגאל ארנון מתמחה, בין היתר בתחומי ההייטק, הביטוח, הבנקאות הנדל״ן ועוד,
ואילו משרד תדמור לוי מתמחה בתחומי הליטיגציה, הגבלים עסקיים, משפט
מנהלי, מימון פרויקטים ועוד.
בחודש פברואר 2022 משרד עורכי הדין גרוס צירף לשורותיו את משרד נתן מאיר
ושות׳ המתמחה, בין היתר, בתחומים רשויות מקומיות ונדל״ן. מיזוג זה מצטרף
לשני מיזוגים קודמים שביצע גרוס השנה עם משרד טביב גבע ועם משרד נחושתן
יוגב ושות׳. באותו החודש מחלקת דיני עבודה של משרד חדד רוט, בהובלת עוה״ד
שי בן נתן ואייל שטרנברג, עברו למשרד בלטר גוט.
בחודש פברואר 2022 משרד חיים ברנזון המתמחה בתחום העבודה התמזג
למשרד גולדפרב. כמו כן, באותו החודש, משרד הקניין הרוחני פרייס פלינר התמזג
למשרד גולדפרב. בחודש ינואר 2022 משרד הרגולציה הרפואית והקנאביס עמוס
בנצור ושות׳ עורכי דין התמזג אל תוך משרד שבלת.
בחודש ינואר 2022 משרד נשיץ ברנדס אמיר מיזג לשורותיו את משרד לאמעי,
סידר, רהט, צידון, פינק, המתמחה בתחומי התקשורת, אגודות שיתופיות, הייטק
ומיזוגים ורכישות. באותו החודש הצטרפה למשרד מטרי מאירי עורכת דין בפרקטיקה
של דיני התחרות וההגבלים העסקיים, ליטיגציה מנהלית ותובענות ייצוגיות.
בחודש ינואר 2022 שישה עורכי דין, בהם השותף והמייסד דורון שטרן, עזבו
את משרד טולצ׳ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ועברו למשרד מיתר. מרבית
הפעילות של המשרד הירושלמי של טולצ׳ינסקי עברה למיתר. בנוסף, עו״ד אורי
נשר, שותף במשרד שריכז את תחום ייצוג קרנות הון הסיכון, הצטרף לקבוצת
ההייטק במשרד פרל כהן. באותו החודש משרד בן ארי וקומיסר התמזגו, כאשר
השם החדש הינו בן ארי פיש סבן & קומיסר, עורכי דין.
בחודש דצמבר 2021 משרד דיני העבודה לפידור ושות׳ מוזג למשרד אגמון ושות׳
רוזנברג הכהן ושות׳, כאשר המשרד הממוזג מונה 127 עורכי דין. עוה״ד דגנית
לפידור-זינגר ומנחם לפידור הצטרפו עם לקוחותיהם כשותפים וכמנהלים של
מחלקת דיני העבודה אשר צפויה להתרחב. באותו החודש 13 עורכי דין ממשרד
איתן מהולל עברו למשרד גורניצקי לתחום ההייטק והבינלאומי.
בחודש אוקטובר 2021 משרד עורכי הדין דורון טיקוצקי מיזג לתוכו את משרדו של
עו״ד )ורו״ח( רמי אריה – משרד בעל וותק של 35 שנים, אשר התמחה בתחום
המיסוי. באותו החודש משרד עמר רייטר מיזג לשורותיו את משרד ברדוגו, הלפרין,
אלפרין המתמחים בנדל״ן ובמשפט מסחרי, חברות, מיזוגים ורכישות ועסקאות
בינלאומיות בתחומי המלונאות, התיירות והסליקה.

 

---

סקירת עורכי הדין Bdi Code ב PDF